מלבנון נשללה מזכויות ההצבעה שלה בעצרת האו"ם , לפי סוכנות הידיעות הלאומית שלה (NNA). במכתב ביום חמישי אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כי לבנון, ונצואלה, דרום סודן, גבון, דומיניקה וגינאה המשוונית יאבדו את זכותן להצביע על אי עמידה בתרומת המינימום.
על פי סעיף 19 של אמנת האו"ם, חברים עם פיגור השווה או עולה על תרומותיהם בשנתיים הקודמות מאבדים את זכויות ההצבעה שלהם. האסיפה הכללית יכולה גם להחליט "אם אי תשלום נובע מנסיבות שאינן בשליטת החבר", ובמקרה זה זכויות ההצבעה לא תישלל.
על מנת להחזיר את זכויות ההצבעה ללבנון נדרש תשלום מינימלי של 1,835,303 דולר, לפי מכתב המזכ"ל. כפי שמתאר זאת הבנק העולמי , לבנון סבלה את "המשבר ההרסני והרב-גוני ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה" במשך יותר משלוש שנים.
במחקר על לבנון, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) תיארה את המצב במדינה כ"משבר הכלכלי העמוק ביותר מאז תום מלחמת האזרחים". התפרצויות COVID-19 ופיצוצים מאסיביים בנמל ביירות באוגוסט 2020 החמירו את המשבר הפיננסי המתגלגל שהחל באוקטובר 2019.
מאז המשבר הכלכלי, הבנקים בלבנון סגרו את רוב המפקידים. זה הותיר רבים ללא הצרכים הבסיסיים ואילץ את המפקידים לעצור בנקים כדי למשוך את חסכונותיהם. לפי סוחרי מטבעות, הלירה הלבנונית הגיעה לשיא היסטורי ביום חמישי, בין 50,000 ל-1 דולר אמריקאי. זה מייצג הפסד של למעלה מ-95% מערכו מאז קרסה המערכת הפיננסית במדינה ב-2019.
חוסר ביטחון תזונתי משפיע על כ-2 מיליון בני אדם בלבנון, כולל 1.29 מיליון לבנונים ו-700,000 פליטים סורים, כך מסרו ארגון המזון והחקלאות (FAO) ותוכנית המזון העולמית בדו"ח ביום חמישי, כשהמצב צפוי להחמיר בחודשים הבאים. ”
במהלך המשבר הפיננסי נוצר מבוי סתום פוליטי שמנע מהמדינה לבחור נשיא. בפעם האחת עשרה ברציפות, היא לא הצליחה לעשות זאת ביום חמישי. חברי פרלמנט ערכו ישיבה כדי ללחוץ על פלגים אחרים להגיע לקונצנזוס.